שתיים במחיר אחד

שני פסקי דין של בית המשפט המחוזי מקבעים את העיקרון שבגין אירוע אחד ראוי להטיל עונש מינימום אחד וזאת למרות שבכתב האישום הופיע שני סעיפי אישום המחייבים הפעלת עונשי מינימום.

שתי פסיקות חדשות שיצאו לאחרונה משני בתי משפט מחוזיים מקבעות את העיקרון שנהג אשר גרם לתאונת דרכים בגלל אי ציות לתמרור, פסילת המינימום שלו מנהיגה תעמוד על 3 חודשים בלבד, ולא על 6 חודשים כפי שניסו לטעון נציגי המדינה בבתי המשפט.

במשך עשרות שנים, נהגה התביעה המשטרתית להוסיף לכל עבירה של "גרימת תאונת דרכים" גם עבירה של "נהיגה בחוסר זהירות". הרשעת הנהג בסעיף זה לא חייבה את בית המשפט לפסול את הנהג לנהוג לתקופה קצובה, ושיקול הדעת נשאר בלעדית בידי השופט.

אלא שבשנים האחרונות השתנתה המדיניות של התביעה המשטרתית.

במסגרת אותה מדיניות חדשה, אותה מצא לנכון כב' השופט ד"ר אברהם טננבוים, מבית המשפט לתעבורה בירושלים, לכנות בשם הלא מחמיא כמדיניות "הכה בנאשם ככל יכולתך", מואשמים הנהגים גם בעבירה של "נהיגה רשלנית", המחייבת פסילת מינימום של 3 חודשים. השינוי במדיניות הביא בעצם לכבילת שיקול דעתם של בית המשפט לתעבורה, וזאת במטרה לגרום לשופטים להחמיר בענישה.

לאחרונה התעוררה סוגיה משפטית חדשה; נציגי הפרקליטות טענו לפחות בשני מקרים כי כאשר במסגרת אירוע אחד מואשם נהג שהיה מעורב בתאונת דרכים, בכך שלא ציית לתמרור "תן זכות קדימה" וגם ב"נהיגה רשלנית", עונש המינימום צריך להתחיל ב-6 חודשים, ולא רק במחצית התקופה כמו שהיה מקובל לפרש את החוק עד כה.

הסוגיה נדונה בשני תיקים שנשמעו בפני בית המשפט המחוזי בתל-אביב בפני כב' השופטת תחיה שפירא ובמחוז המרכז (בפני כב' השופטת נגה אהד), ובשני המקרים נדחתה טענת המדינה לעניין זה. ב"כ הנהגים בשני הדיונים, עו"ד אדיר בנימיני, ממשרד עורכי הדין "אילת ודוד גולן", טען כי המדובר במעשה נהיגה אחד, שלא ניתן להפרדה לחוליות, ולו באופן מלאכותי. לפיכך, על פי "מבחן אחידות הזמן והמקום" שנקבע על ידי בית המשפט העליון, יש לקבוע כי המדובר בעבירה אחת בלבד ולכן גם העונש הוא אחד.

בפסק דינה קבעה השופטת שפירא כי "אכן מדובר בשתי עבירות המחייבות עונש פסילה, ואמנם הטלת פסילה אחת לעניין שתי העבירות ראויה הייתה, שהרי אכן מדובר במעשה אחד". בדיון שהתקיים בפני השופטת אהד חזר בו נציג פרקליטות מחוז המרכז, לאחר שבית המשפט גילה את דעתו כי מדובר ב"מעשה נהיגה אחד".